אחד הדברים שהכי מעסיקים אותי הוא חידוד תשומת הלב לפרטים; איך לחלץ יותר ויותר רגעים מערפל השיגרה. הירידה לפרטים היא עבורי כלי להרפייה ממתחים, לשחרור המשחקיות ולעידון התקשורת שלי עם עצמי, עם אחרים, עם המציאות. זה מה שמזמנים, אפילו תובעים, הטקסטים של הקבלה ואת זה אני מחפשת גם בתנועה.

אני בוגרת הסטודיו למשחק ע”ש ניסן נתיב.  עבדתי כשחקנית בתאטרון ובטלויזיה ומשם נשאבתי אל לימודים אקדמיים בתחום חקר ספרות הזוהר. סיימתי תואר שלישי (‘דוקטור לפילוסופיה’) בתחום זה, באוניברסיטת תל אביב.

מזה כעשרים וחמש שנה אני מלמדת את ספרות הקבלה במסגרות מגוונות (אוניברסיטת תל אביב, מכללת לוינסקי, מכללת ספיר, סמינר הקיבוצים, מכללה עברית עלמא, הישיבה החילונית בינה, המכללה האדמית צפת ועוד).

מילדות, תנועה ומחול היו חלק מהחיים שלי, ולאורך כל שנות לימודי באקדמיה המשכתי לעסוק בתנועה. תרגלתי פלדנקרייז וטאי-צ’י ולאחר לידת ביתי הבכורה, עקב בעיות גב וברכיים שצצו, הגעתי לשעורי תנועה אצל גבי רוזנברג. גבי עדיין לא נתנה למה שהיא מלמדת שם. אני קוראת לזה תנועה בריאו–טוויסט.

במהלך שנות הלימוד אצל גבי (כשני עשורים), הבנתי שלתנועה יש מקום שהוא מעבר לתחביב בחיי, וחיפשתי להתרחב עוד בתחום.

לפני כמה שנים סיימתי הכשרה דו-שנתית למורים לאימפרוביזציה בתנועה, בהדרכתה של אילנית תדמור.

מאז, לצד הוראת הקבלה, אני עובדת בתנועה עם מבוגרים, בין היתר עבדתי גם עם מתמודדות עם מחלת הפרקינסון, מתוך שתי הדיסיפלינות הללו.